דְּבָרִים י״ב · י׳

וַעֲבַרְתֶּם֮ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ וִֽישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַנְחִ֣יל אֶתְכֶ֑ם וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם מִכׇּל־אֹיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם־בֶּֽטַח׃

במילים פשוטות

הכתוב מתאר את העתיד: כשיעברו את הירדן וישבו בארץ שה׳ מנחיל אותם, ויניח להם מכל אויביהם מסביב וישבו לבטח. רש״י מבאר ש״וישבתם בארץ״ הוא לאחר שיחלקו אותה ויכיר כל אחד את חלקו ואת מקום ישיבתו, וש״והניח לכם״ הוא לאחר כיבוש וחילוק ומנוחה מן הגויים שהניח ה׳ לנסות בהם את ישראל. כך הפסוק מציב את התנאי המקדים לריכוז העבודה: ישיבה בטוחה ומנוחה מן האויבים, שרק אחריהם יתחייב הדין של המקום הנבחר.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ועברתם את הירדן וישבתם בארץ. שֶׁתְּחַלְּקוּהָ וִיהֵא כָל אֶחָד מַכִּיר אֶת חֶלְקוֹ וְאֶת שִׁבְתּוֹ (נ"א - שִׁבְטוֹ):

והניח לכם. לְאַחַר כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק וּמְנוּחָה מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל - וְאֵין זוֹ אֶלָּא בִּימֵי דָוִד - אָז:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתַעְבְּרוּן יָת יַרְדְנָא וְתֵיתְבוּן בְּאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהֲכוֹן מַחְסֵן יָתְכוֹן וִינִיחַ לְכוֹן מִכָּל בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן מִסְחוֹר סְחוֹר וְתֵיתְבוּן לְרָחְצָן

מקור: ספריא · נחלת הכלל