דְּבָרִים י״ג · א׳

אֵ֣ת כׇּל־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹת֥וֹ תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשׂ֑וֹת לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖ע מִמֶּֽנּוּ׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק מצווה לשמור ולקיים את כל דברי התורה, בלא להוסיף עליהם ובלא לגרוע מהם. רש״י מבאר ששמירה זו כוללת קלה כחמורה, שאין לזלזל אפילו במצווה שנראית קלה. עוד לומד רש״י מן הביטוי ״תשמרו לעשות״ שלשון ״השמר״ הוא אזהרת לא תעשה, ולכן ניתן כאן לאו על העשה. הספורנו מסביר את האיסור להוסיף על המצוות, שכן אדם עלול להוסיף דבר שנמאס לפני ה׳, כפי שקרה כשהוסיפו מיני עבודות זרות ואף שרפת בנים. מכאן שהתוספת מתוך כוונה טובה עלולה להוליד עבודה פסולה, ולכן התורה מצווה לשמור את מסגרת המצוות כמות שהיא.
מבוסס על רש״י, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

את כל הדבר. קַלָּה כַּחֲמוּרָה (שם):

תשמרו לעשות. לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל עֲשֵׂה הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה, שֶׁכָּל הִשָּׁמֶר לְשׁוֹן לֹא תַעֲשֶׂה הוּא, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹקִין עַל הִשָּׁמֶר שֶׁל עֲשֵׂה (מכות י"ג):

לא תסף עליו. חֲמִשָּׁה טֹטָפוֹת, חֲמִשָּׁה מִינִין בַּלּוּלָב, אַרְבַּע בְּרָכוֹת לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים (ספרי):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

יָת כָּל פִּתְגָמָא דִי אֲנָא מְפַקֵד יָתְכוֹן יָתֵהּ תִּטְרוּן לְמֶעְבָּד לָא תוֹסְפוּן עֲלוֹהִי וְלָא תִמְנְעוּן מִנֵהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

לא תוסף עליו. כי אולי תוסיף דבר נמאס אצלו ית' כמו שיהיה אם תרצה להוסיף מיני עבודות לאל ית' שלפעמים תהיה העבודה הנוספת דבר נמאס אצלו ית' כמו שריפת הבנים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לא תסף עליו הסמ״‎ך נקודה בצרי. עליו מן הבקר ומן הצאן והתורים ובני יונה תקריבו את קרבנכם ולא תוסף עליו להקריב בניך ובנותיך.

ולא תגרע ממנו מן המינים שהכשרתי לך לקרבן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל