דְּבָרִים י״ג · ה׳

אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃

במילים פשוטות

הפסוק מונה כיצד יש לדבוק בה׳: ללכת אחריו, לירוא אותו, לשמור מצוותיו, לשמוע בקולו, לעובדו ולדבוק בו. רש״י מפרש כל ביטוי: ״ואת מצותיו תשמרו״ היא תורת משה, ״ובקולו תשמעו״ בקול הנביאים, ״ואותו תעבדו״ במקדשו, ו״בו תדבקון״ פירושו להידבק בדרכיו, לגמול חסדים, לקבור מתים ולבקר חולים כפי שעושה הקדוש ברוך הוא. אבן עזרא מוסיף ש״אחרי ה׳ תלכו״ הוא לעשות כמעשיו כפי היכולת ולרדוף אחר נתיבותיו, ״ואותו תיראו״ שלא לשאול על דרכיו, והמצוות הן העיקר. כך הפרשה מכוונת את הלב לעבודת ה׳ באמת מול פיתויי נביא השקר.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ואת מצותיו תשמרו. תּוֹרַת מֹשֶׁה:

ובקלו תשמעו. בְּקוֹל הַנְּבִיאִים:

ואתו תעבדו. בְּמִקְדָּשׁוֹ (ספרי):

ובו תדבקון. הִדַּבֵּק בִּדְרָכָיו - גְּמֹל חֲסָדִים, קְבֹר מֵתִים, בַּקֵּר חוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הַקָּבָּ"ה (סוטה י"ד):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

בָּתַר דַחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהֲכוֹן תְהָכוּן וְיָתֵהּ תִּדְחֲלוּן וְיָת פִּקוּדוֹהִי תִטְּרוּן וּלְמֵימְרֵהּ תְּקַבְּלוּן וְקָדָמוֹהִי תִפְלְחוּן וּבְדַחַלְתֵּהּ תִּתְקָרְבוּן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אחרי ה' אלהיכם תלכו. שתעשו על פי יכלתכם כמעשיו ותרדפו אחרי נתיבותיו:

ואותו תיראו. מלשאול למה זה:

ואת מצותיו תשמורו. שהם העיקר:

ובקולו תשמעו. מה שהם זכר לעיקר:

ואתו תעבודו. במעשה:

ובו תדבקון. בלב בראש ובסוף:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

אַחֲרֵי ה׳ וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הִפְסִיק בְּפָסוּק זֶה בְּאֶמְצַע מִשְׁפַּט נְבִיא שֶׁקֶר, שֶׁהֲרֵי אַחֲרָיו הוּא אוֹמֵר ״וְהַנָּבִיא הַהוּא וְגוֹ׳ יוּמָת״, שֶׁהָיָה לוֹ לְאָמְרוֹ אַחַר פָּסוּק ״וְהַנָּבִיא״ וְגוֹ׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֶאֱרִיךְ כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים תֵּלֵכוּ, תִּירָאוּ, תִּשְׁמֹרוּ, תִּשְׁמָעוּ, תַּעֲבֹדוּ, תִדְבָּקוּן?

וְנִרְאֶה שֶׁבָּא לְהָעִיר הַדְּבָרִים הַכְּלָלִים שֶׁיֶּשְׁנָם בַּעֲבוֹדַת ה׳, כְּדֵי שֶׁתֵּדַע מֵהֶם לְחַיֵּב הַנָּבִיא וְהַחוֹלֵם כְּשֶׁיֹּאמַר לַעֲשׂוֹת אַחַת מֵהֵנָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְהִתְחִיל לוֹמַר ״אַחֲרֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ״ - זוֹ מִצְוַת קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, לָלֶכֶת אַחֲרֵי ה׳ וְלֹא אַחֲרֵי זוּלָתוֹ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם אָמַר הַנָּבִיא לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם עֲבוֹדָה זָרָה לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ - חַיָּב. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״תֵּלֵכוּ״ לְשׁוֹן עָתִיד, לְהָעִירְךָ בְּשִׁעוּר חִיּוּב הַנָּבִיא שֶׁמִּתְחַיֵּב עָלָיו, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר ״קוּם עֲבוֹד״ עַתָּה, אֶלָּא תְּקַבְּלוּ עֲבוֹדָה זָרָה עֲלֵיכֶם לֶאֱלוֹהַּ לְמָחָר - יִתְחַיֵּב מִיתָה מֵעֵת שֶׁאָמַר לָהֶם הַדְּבָרִים, הֲגַם שֶׁדְּבָרָיו לֶעָתִיד.

וְאָמְרוֹ וְאֹתוֹ תִירָאוּ - פֵּרוּשׁ, דַּוְקָא אוֹתוֹ תִּירָאוּ וְלֹא לַעֲבוֹדָה זָרָה. הַכַּוָּנָה, שֶׁאִם בָּא לוֹמַר יְראוּ מֵעֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית, הֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר לַעֲשׂוֹת לָהּ דָּבָר וְלֹא לְעָבְדָהּ אֶלָּא לְיִרְאָהּ שֶׁמָּא תָּרֵעַ לוֹ, וְאֵין זֶה מְמַעֵט יִרְאָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן חַיָּב מִיתָה, כִּי אוֹתוֹ לְבַד יִרְאוּ.

וְאָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ מִצְוֹתָיו וְלֹא מִצְוֹת עֲבוֹדָה זָרָה, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁאִם תְּצַוֶּה עֲבוֹדָה זָרָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָאָה, כְּגוֹן שֶׁתֹּאמַר עֲבוֹדָה זָרָה: ״מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַרְוִיחַ יַעֲשֶׂה דָּבָר זֶה וְיַרְוִיחַ״ וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, וְאֵין בְּמַעֲשֶׂה זֶה דָּבָר שֶׁנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּדָבָר זֶה מִין עֲבוֹדָה אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, תַּלְמוּד לוֹמַר מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ תִּשְׁמֹרוּ, וְאִם בָּא הַנָּבִיא לוֹמַר שֶׁה׳ צִוָּה לוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ דִּבְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה בָּזֶה וְיַצְלִיחוּ - יוּמָת.

וְאָמְרוֹ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, פֵּרוּשׁ, דַּוְקָא בְּקוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד אִמְרוֹתָיו הַטְּהוֹרוֹת, וְלֹא בְּקוֹלָהּ שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאִם עֲבוֹדָה זָרָה אָמְרָה אֵיזוֹ אֲמָרִים אָסוּר לְשָׁמְעָם. וְאִם בָּא הַנָּבִיא וְאָמַר שֶׁצִּוָּה ה׳ לֵילֵךְ לַעֲבוֹדָה זָרָה לִשְׁמֹעַ דְּבָרֶיהָ, הֲגַם שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא מַעֲשֶׂה וְלֹא לְיִרְאָה מִמֶּנָּה, אַף עַל פִּי כֵן יוּמַת.

וְאָמְרוֹ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ, פֵּרוּשׁ, לַה׳ וְלֹא לְזוּלָתוֹ, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נז.) שֶׁאָמַר קֵיסָר לְבֵן קָטָן שֶׁל חַנָּה שֶׁיַּעֲרִים לְהַשְׁלִיךְ טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְיֵלֵךְ וִיבִיאֶנָּה וְיֵרָאֶה לָרוֹאִים שֶׁעָבַד, הֲגַם שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ לְעָבְדָהּ וְלֹא רָצָה וְכוּ׳, עַל כֵּן בָּא הַכָּתוּב כָּאן לוֹמַר שֶׁאִם בָּא נָבִיא לוֹמַר עַל פִּי ה׳ כִּי ה׳ מַרְשֵׁהוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן יוּמַת הַנָּבִיא:

וְאָמְרוֹ וּבוֹ תִדְבָּקוּן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא:) וְכִי אֶפְשָׁר לִידָּבֵק בַּשְּׁכִינָה? אֶלָּא שֶׁיִּדְבַּק בְּלוֹמְדֵי תּוֹרָה שֶׁהֵם מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה וּכְאִלּוּ נִדְבַּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָאן צִוָּה ה׳ שֶׁלֹּא יִדְבַּק אֶלָּא בִּקְרוֹבֵי ה׳ וּקְדוֹשָׁיו, וְלִשְׁלֹל בָּא שֶׁלֹּא יִדְבַּק בִּקְרוֹבֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם בָּא נָבִיא וְאָמַר בְּמַאֲמַר ה׳ לַעֲשׂוֹת כֵּן - יוּמַת הַנָּבִיא הַהוּא. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא אָמַר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לוֹמַר שֶׁחַיָּבִין גַּם אִם לֹא יֹאמְרוּ לַעֲבֹד, וַהֲגַם שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְנָעָבְדֵם, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁסּוֹפוֹ לוֹמַר וְנָעָבְדֵם, וּלְעוֹלָם שֶׁיִּתְחַיֵּב עַל כָּל פְּרָטִים שֶׁרָשַׁם ה׳ בַּפָּסוּק ״אַחֲרֵי ה׳״ וְגוֹ׳, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וְהַנָּבִיא הַהוּא וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁרָצָה לְנַגֵּד הָאָמוּר יוּמָת. וְטַעַם הַמִּיתָה אָמַר הַכָּתוּב כִּי דִבֶּר סָרָה עַל ה׳, וַהֲגַם שֶׁלֹּא הֵסִית בְּפֵרוּשׁ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה אַף עַל פִּי כֵן מְחַיְּבוֹ הַכָּתוּב עַל שֶׁשִּׁקֵּר עַל ה׳ שֶׁנִּבָּא דְּבָרִים רָעִים כָּאֵלֶּה, וּמוֹדִיעַ ה׳ שֶׁנְּבוּאָה כָּזוֹ לֹא יְנַבֵּא נְבִיאוֹ, וַהֲגַם שֶׁיְּנַבְּאוֹ לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל אֵיזוֹ מִצְוָה הוֹרָאַת שָׁעָה, דַּוְקָא בִּשְׁאָר מִצְווֹת, אֲבָל בַּעֲבוֹדָה זָרָה כָּל שֶׁהוּא בְּאִסּוּר, בֵּין דָּבָר שֶׁחַיָּב עָלָיו מִיתָה וּבֵין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עָלָיו מִיתָה לֹא יַסְכִּים ה׳ עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה. וְאִם אָמַר כֵּן נָבִיא שֶׁקֶר עָנָה בַּה׳, וְכֵן אָמְרוּ בְּסִפְרֵי וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״כִּי דִבֶּר סָרָה״ - שֶׁבָּא לְזַיֵּף דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד כָּאן, וְעַל זִיּוּפוֹ הוּא מֵת.

וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב שֶׁבָּא לְהַזְהִיר עַל כְּלָלוּת הַתּוֹרָה שֶׁכָּלַל בְּשִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אַחֲרֵי ה׳ וְגוֹ׳ תֵּלֵכוּ זֶה סֵדֶר זְרָעִים, וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דִּין לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים וְכֻלָּן מִמִּדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, גַּם לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹלִיכוֹ לַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳, גַּם בְּעִנְיַן מַעֲשֵׂר לֵוִי, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה לא) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה נוֹתֵן מַעַשְׂרוֹתָיו וְהָיְתָה לוֹ שָׂדֵהוּ מוֹצִיאָה לוֹ אֶלֶף וְכוּ׳, לְאַחַר זְמַן מֵת הָאִישׁ הַהוּא וְעָמַד בְּנוֹ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה רָעָה עֵינוֹ בְּמַעַשְׂרוֹ וּפִיחֵת מִשִּׁיעוּר הַצָּרִיךְ, לְשָׁנָה הַבָּאָה הוֹצִיאָה לוֹ הַשָּׂדֶה כְּשִׁיעוּר מַה שֶׁפָּרַע עָלָיו אֶשְׁתָּקַד, לְשָׁנָה אַחֶרֶת פִּחֵת עוֹד, הוֹצִיאָה לוֹ שָׂדֵהוּ כְּשִׁיעוּר מַה שֶׁפָּרַע שָׁנָה שֶׁעָבְרָה, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, עַד כָּאן, הַדְּבָרִים מוֹכִיחִים כִּי לְשִׁיעוּר מַה שֶׁהָיָה נוֹתֵן הָיְתָה שָׂדֵהוּ מוֹצִיאָה לוֹ. לָזֶה בָּא מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ כָּאן וְצִוָּה עָלָיו שֶׁיֵּלֵךְ הוּא אַחַר מַעֲשָׂיו יִתְבָּרַךְ לָתֵת כְּפִי מַה שֶׁיִּתֵּן לוֹ, וְלֹא יְסוֹבֵב שֶׁה׳ יֵלֵךְ אַחֲרָיו כְּפִי מַה שֶׁיִּתֵּן הוּא מַעַשְׂרוֹתָיו עַל אוֹפֶן שֶׁכָּתַבְנוּ.

עוֹד נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר לָשׁוֹן זֶה כְּנֶגֶד סֵדֶר זְרָעִים, לְפִי שֶׁבּוֹ מִחְיַת הָאָדָם וּמְזוֹנוֹתָיו, וְכָתַב רַמְבַּ״ם בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת (פ״ג ה״ב) שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן אָדָם בְּמַאֲכָלוֹ וּבְמִשְׁתֵּהוּ לְהַבְרוֹת גּוּפוֹ לַעֲבוֹדַת ה׳ וְכוּ׳, דִּכְתִיב (משלי ג:ו) ״בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַאֲמַר אַחֲרֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ בְּדַרְכֵיכֶם.

וְאֹתוֹ תִירָאוּ - זֶה סֵדֶר מוֹעֵד, וּרְמָזָם בְּתֵיבַת אוֹתוֹ, כִּי שַׁבָּת נִקְרָא אוֹת, דִּכְתִיב (שמות לא:יז) ״אוֹת הִיא״, גַּם יָמִים טוֹבִים נִקְרָאִים אוֹתוֹת, וְיִחֵס לָהֶם הַמּוֹרָא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסֵפֶר תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר (תיקון ט) יְרֵא שַׁבָּת, שֶׁצָּרִיךְ לִירֹא מֵעָנְשָׁם.

וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ - זֶה סֵדֶר נָשִׁים, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר הַרְבֵּה מִצְוֹת שֶׁבְּהִלְכוֹת נָשִׁים וְאִסּוּרֵי בִּיאָה וְזִיקוֹת.

וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ - זֶה סֵדֶר נְזִיקִין, וְרָמַז בְּמַאֲמַר וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַטּוֹת אֹזֶן לַאֲשֶׁר יִשְׁפְּטוּ הַשּׁוֹפְטִים לְחַיֵּב הַחַיָּב וּלְזַכּוֹת הַזַּכַּאי, וְלֹא יָסוּר מִכָּל אֲשֶׁר יוֹרוּהוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים יז:יב) ״וְהָאִישׁ וְגוֹ׳ לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן וְגוֹ׳ אוֹ אֶל הַשּׁוֹפֵט״ וְגוֹ׳.

וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ - זֶה סֵדֶר קָדָשִׁים, שֶׁכֻּלּוֹ מִשְׁפְּטֵי עֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ.

וּבוֹ תִדְבָּקוּן - זֶה סֵדֶר טְהָרוֹת שֶׁכֻּלּוֹ מִשְׁפְּטֵי הַטְּהָרוֹת, וּרְמָזוֹ בְּמַאֲמַר וּבוֹ תִדְבָּקוּן כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַטַּהֲרָה יִהְיוּ רְאוּיִים לִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל