דְּבָרִים י״ד · כ״ה

וְנָתַתָּ֖ה בַּכָּ֑סֶף וְצַרְתָּ֤ הַכֶּ֙סֶף֙ בְּיָ֣דְךָ֔ וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃

במילים פשוטות

הפסוק מתיר לפדות את המעשר בכסף, לצור את הכסף בידו וללכת אל המקום אשר יבחר ה׳. אבן עזרא מבאר ש״ונתתה בכסף״ שב אל המעשר, כלומר תמיר את המעשר בכסף, ו״בידך״ פירושו שהכסף מופקד בידך לצורך העלאתו. חזקוני מעיר על ניקוד המילה ״וצרת״. לפי הפשט, במקום לשאת את התבואה עצמה למרחקים, פודה אותה האדם בכסף ונושא עמו את הכסף אל המקום הנבחר. הכתוב מסדיר את מנגנון הפדיון שהוזכר בפסוק הקודם, ומאפשר קיום נוח של מצוות אכילת המעשר גם למי שרחוק מן המקדש.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתִתֵּן בְּכַסְפָּא וּתְצוּר כַּסְפָּא בִּידָךְ וּתְהַךְ לְאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ונתתה בכסף. שב אל המעשר:

בידך. שהוא מופקד בידך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וצרת הכסף בידך הדל״‎ת בשו״‎א.

מקור: ספריא · נחלת הכלל