דְּבָרִים י״ד · ד׳

זֹ֥את הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תֹּאכֵ֑לוּ שׁ֕וֹר שֵׂ֥ה כְשָׂבִ֖ים וְשֵׂ֥ה עִזִּֽים׃

במילים פשוטות

הפסוק מונה את הבהמות המותרות באכילה: שור, שה כשבים ושה עיזים. רש״י מבאר שממה שהתורה מונה כאן גם חיות טהורות כאיל וצבי ויחמור, למדנו שהחיה נכללת בכלל בהמה לעניין דיני האכילה. עוד למד רש״י שהבהמה והחיה הטמאות מרובות מן הטהורות, שכן בכל מקום הכתוב פורט את המועט, ומכיוון שפירט את הטהורות משמע שהן המיעוט. אבן עזרא מדייק בלשון שחסרה וי״ו, וכאילו נאמר ״שה כשבים ושה עיזים״ מן הכבש או העז. הכתוב פותח את רשימת המינים הטהורים בשלושה מיני הבהמה הביתית המוכרים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

זאת הבהמה, איל וצבי ויחמור. לָמַדְנוּ שֶׁהַחַיָּה בִכְלַל בְּהֵמָה, וְלָמַדְנוּ שֶׁהַבְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה מְרֻבָּה מִן הַטְּהוֹרָה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם פּוֹרֵט אֶת הַמֻּעָט (ספרי; חולין י"ג):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

דֵין בְּעִירָא דְתֵיכְלוּן תּוֹרִין אִמְרִין דִרְחֵלִין וְגָדְיָן דְעִזִין

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

שור שה כשבים. חסר וי״‎ו שה מן כבש או עז:

מקור: ספריא · נחלת הכלל