דְּבָרִים י״ד · ו׳

וְכׇל־בְּהֵמָ֞ה מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֙סַע֙ שְׁתֵּ֣י פְרָס֔וֹת מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ׃

במילים פשוטות

הפסוק נותן את סימני הבהמה הטהורה: מפרסת פרסה ושוסעת שסע לשתי פרסות ומעלת גרה. רש״י מבאר ש״מפרסת״ פירושה סדוקה, ״ושוסעת״ פירושה חלוקה לשתי ציפורניים, שכן יש שהיא סדוקה ואינה חלוקה בציפורניים, והיא טמאה. עוד מדייק רש״י מן הלשון ״בבהמה״ שמה שנמצא בתוך הבהמה מותר באכילה, ומכאן דין השליל. חזקוני מסביר שהתורה נותנת סימנים אלה כדי שנוכל להבדיל בין הטהורות לטמאות בלא צורך לזכור את שמות כל המינים: מי שאין לה פרסה סדוקה כלל אסורה, ומי שסדוקה אך אינה מעלת גרה כחזיר אסורה.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מפרסת. סְדוּקָה, כְּתַרְגּוּמוֹ:

פרסה. פלאנט"א:

ושסעת. חֲלוּקָה בִשְׁתֵּי צִפָּרְנַיִם, שֶׁיֵּשׁ סְדוּקָה וְאֵינָהּ חֲלוּקָה בַּצִּפָּרְנַיִם, וְהִיא טְמֵאָה:

בבהמה. מַשְׁמַע מַה שֶּׁנִּמְצָא בַבְּהֵמָה אֱכֹל, מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁהַשְּׁלִיל נִתָּר בִּשְׁחִיטַת אִמּוֹ (חולין ס"ט):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְכָל בְּעִירָא דִסְדִיקָא פַרְסָתָא וּמַטִלְפָא טִלְפִין תַּרְתֵּין פַּרְסָתָא מַסְקָא פִשְׁרָא בִּבְעִירָא יָתַהּ תֵּיכְלוּן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וכל בהמה מפרסת פרסה אע״‎פ שמנאן בשמן הואיל ואינך בקי בשמותיהן נותן לך סימן בהן להבדיל הטהורות מן הטמאות. מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה שלש סימנין הם אין לה פרסה כגון כלב וחתול אסורה, ואם היא שסועה ואינה מעלת גרה כגון חזיר אסורה ואפילו יש לה פרסה כיון שאינה שסועה כגון סוס וחמור אסורה. ואם היא מעלת גרה ואין לה פרסה כגון גמל ארנבת ושפן אסורה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל