דְּבָרִים ט״ו · י״ז

וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַמַּרְצֵ֗עַ וְנָתַתָּ֤ה בְאׇזְנוֹ֙ וּבַדֶּ֔לֶת וְהָיָ֥ה לְךָ֖ עֶ֣בֶד עוֹלָ֑ם וְאַ֥ף לַאֲמָתְךָ֖ תַּעֲשֶׂה־כֵּֽן׃

במילים פשוטות

הפסוק מתאר את רציעת העבד המבקש להישאר: ולקחת את המרצע ונתת באוזנו ובדלת, והיה לך עבד עולם, ואף לאמתך תעשה כן. רש״י מבאר ש״עבד עולם״ אינו כמשמעו לנצח, אלא עד היובל, כמו שנלמד מן הכתוב ״ושבתם איש אל אחוזתו״. עוד מבאר רש״י ש״ואף לאמתך תעשה כן״ עניינו להעניק לה. אבן עזרא מבאר שהזכרת הרציעה באה ללמד שאתה חייב לתת לעבד בצאתו, ורק אם אינו רוצה לצאת תרצע אוזנו, ומעיר שאין אשה נרצעת. הכתוב מסדיר את מעמד העבד הבוחר להישאר, הנמשך עד שנת היובל.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

עבד עולם. יָכוֹל כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּ"לֹ "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כ"ה), הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא עוֹלָמוֹ שֶׁל יוֹבֵל (מכילתא שמות כ"א):

ואף לאמתך תעשה כן. הַעֲנֵק לָהּ; יָכוֹל אַף לִרְצִיעָה הִשְׁוָה הַכָּתוּב אוֹתָהּ, תַּ"לֹ (שמות כ"א) "וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד" - עֶבֶד נִרְצָע וְאֵין אָמָה נִרְצַעַת (ספרי):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתִסַב יָת מַרְצְעָא וְתִתֵּן בְּאֻדְנֵהּ וּבְדָשָׁא וִיהֵי לָךְ עִבֵד פָּלַח לְעָלָם וְאַף לְאַמְתָךְ תַּעְבֶּד כֵּן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

באזנו ובדלת. פירשתיו וטעם להזכיר זה כי אתה חייב לתת לו בצאתו חפשי רק אם לא ירצה לצאת תרצע אזנו:

ואף לאמתך תעשה כן. דבק עם העניק תעניק לו ואם הוא רחוק כמו שלם ישלם אם אין לו ואם שלש אלה ורבים כן כי אין אשה נרצעת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ואף לאמתך תעשה כן - להענקה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ונתת באזנו ובדלת הדלת של עץ ונוח לנקוב כנגדו יותר מכנגד האבן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

לְךָ עֶבֶד עוֹלָם. לְפִי שֶׁבְּשֵׁשׁ שָׁנִים אִם יָמוּת הָרַב יַשְׁלִים לִפְנֵי בְּנוֹ, בַּעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁל רְצִיעָה לְךָ הוּא שֶׁיִּהְיֶה עֶבֶד עוֹלָם וְלֹא לְבִנְךָ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל