דְּבָרִים ט״ז · ה׳

לֹ֥א תוּכַ֖ל לִזְבֹּ֣חַ אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃

במילים פשוטות

הכתוב אוסר לזבוח את הפסח באחד השערים אשר ה׳ נותן. חזקוני מבאר שהוא הדין לשאר קרבנות, אלא שמכיוון שנאמר ״בכל מושבותיכם תאכלו מצות״ היה מקום לחשוב שאף הפסח כן, לכן חזר הכתוב ואמר ״לא תוכל לזבוח את הפסח״; ומוסיף בדבר אחר שאף על פי שכבר הזהיר בכיוצא בזה, חזר הכתוב שלא נאמר שהואיל וכולו נאכל, שחיטתו כשרה בכל מקום. כך הפסוק מדגיש שאין לזבוח את הפסח בשערים אלא במקום הנבחר בלבד, כדין שאר הקרבנות.
מבוסס על חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

לֵית לָךְ רְשׁוּ לְמִכֹּס יָת פִּסְחָא בַּחֲדָא מִקִרְוָיךְ דַיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לא תוכל לזבח את הפסח הוא הדין לשאר קרבנות אלא משום דכתיב בכל מושבותיכם תאכלו מצות, סד״‎א אף פסח כן תלמוד לומר לא תוכל לזבח את הפסח. ד״‎א אעפ״‎י שכבר הזהיר בכיוצא בזה אהדריה קרא שלא תאמר הואיל וכולו נאכל לזרים שחיטתו בכל מקום קמ״‎ל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל