דְּבָרִים י״ז · י״ח

וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֖י הַכֹּהֲנִ֥ים הַלְוִיִּֽם׃

במילים פשוטות

הכתוב מצווה שכאשר יֵשב המלך על כיסא ממלכתו, יכתוב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוויים. רש״י מבאר ש״והיה כשבתו״ - אם עשה כן כדאי הוא שתתקיים מלכותו; ו״את משנה התורה״ הן שתי ספרי תורה, אחת מונחת בבית גנזיו ואחת נכנסת ויוצאת עמו, ואונקלוס תרגם ״פתשגן״ לשון העתקה. אבן עזרא מבאר ש״והיה כשבתו״ הוא בתחילת מלכותו, ו״משנה״ הוא נוסחה שנייה. כך הפסוק מצווה את המלך לכתוב ספר תורה מיוחד לעצמו, שילווהו וישמור על יראתו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

והיה כשבתו. אִם עָשָׂה כֵן כְּדַאי הוּא שֶׁתִּתְקַיֵּם מַלְכוּתוֹ (ספרי):

את משנה התורה. שְׁתֵּי סִפְרֵי תוֹרָה, אַחַת שֶׁהִיא מֻנַּחַת בְּבֵית גְּנָזָיו, וְאַחַת שֶׁנִּכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת עִמּוֹ (סנהדרין כ"א); וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "פַּתְשֶׁגֶן", פָּתַר משנה לְשׁוֹן שִׁנּוּן וְדִבּוּר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וִיהֵי כְמִתְּבֵהּ עַל כָּרְסָא מַלְכוּתֵהּ וְיִכְתּוֹב לֵהּ יָת פַּתְשֶׁגֶן אוֹרַיְתָא הָדָא עַל סִפְרָא מִן קֳדָם כָּהֲנַיָא לֵוָאֵי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והיה כשבתו. בתחלת מלכותו:

משנה. נסחה שנית:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

משנה התורה - זקיני פירשו בדברי הימים: שני ספרי התורה. ותרגומו פתשגן. ואינו מגזרת ושננתם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

מלפני הכהנים פי׳‎ מלפני הכהנים יקחנה ויעתיק ממנה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, אִם עָשָׂה כֵן כְּדַאי הוּא שֶׁתִּתְקַיֵּם מַלְכוּתוֹ. רֶמֶז לַדָּבָר, כס״א רָאשֵׁי תֵּבוֹת כֶּסֶף סוּס אִשָּׁה, בִּזְכוּת שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר בִּשְׁלָשְׁתָּן יִזְכֶּה לֵישֵׁב עַל כִּסֵּא ה׳, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דבה״י א׳ כט כג): ״וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה׳״. וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִן הַדְּבָרִים הַמְּסִירִים לִבּוֹ מִן ה׳ וּמַבְדִּילִין בֵּינוֹ לְבֵינוֹ, כִּי הַרְבּוֹת כֶּסֶף וְזָהָב מְבִיאוֹ לִידֵי שִׁכְחַת ה׳, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח יג-יד): ״וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְגוֹ׳ וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה׳״. וְכֵן רִבּוּי סוּסִים סִבָּה לְהָסִיר בִּטְחוֹנוֹ מֵה׳ וְיִבְטַח בְּסוּס וָרֶכֶב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לא א): ״הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה וְעַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ״. וְזֶה שֶׁאָמַר: ״וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס״. אֵין הָאִסּוּר בְּלֶכְתָּם מִצְרַיְמָה לִסְחוֹרָה אֶלָּא עִקַּר הָאִסּוּר הוּא בַּעֲבוּר שֶׁרִבּוּי הַסּוּסִים מֵסִיר מִמֶּנּוּ הַבִּטָּחוֹן בַּה׳. עַל כֵּן צִוָּה שֶׁלֹּא יָשִׁיב הָעָם מִצְרַיְמָה כְּדֵי לְהַרְבּוֹת סוּס, כְּאִלּוּ הָיָה כָּל בִּטְחוֹנוֹ בְּסוּס וָרֶכֶב, אֲבָל לִשְׁאָר סְחוֹרוֹת מֻתָּר לָלֶכֶת מִצְרַיְמָה. וְטַעַם זֶה יָקָר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁדִּבְּרוּ בָּזֶה כָּל הַמְפָרְשִׁים. וְכֵן רִבּוּי נָשִׁים גּוֹרְמִים לְהַטּוֹת לְבָבוֹ מֵעִם ה׳, כְּדֶרֶךְ שֶׁנַּעֲשָׂה לִשְׁלֹמֹה.

וְאָמַר וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְגוֹ׳. כְּדֵי שֶׁיִּקְרָא בּוֹ וְיֵדַע לְהִזָּהֵר מִשָּׁלֹשׁ אֵלֶּה. כְּנֶגֶד רִבּוּי הַכֶּסֶף אָמַר: ״לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו״, כִּי הַכֶּסֶף מֵבִיא רוּם לֵב; וּכְנֶגֶד רִבּוּי הַנָּשִׁים אָמַר: ״לְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאל״, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה: ״וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ״; וּכְנֶגֶד רִבּוּי הַסּוּסִים אָמַר: ״לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל״, לוֹמַר שֶׁאִם יִבְטַח בְּסוּס וָרֶכֶב - יָמוּת בַּמִּלְחָמָה, כִּי שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ. אֲבָל אִם יִבְטַח בִּתְשׁוּעַת ה׳, יַאֲרִיךְ יָמִים וְלֹא יָמוּת.

וְאָמַר בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל. לוֹמַר שֶׁהַבּוֹטֵחַ בְּסוּס וָרֶכֶב מְבַקֵּשׁ יְשׁוּעָה וְעֵזֶר מֵאַרְצוֹת הָעַמִּים וְלֹא בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לא א): ״הוֹי הַיּוֹרְדִים מִצְרַיְמָה לְעֶזְרָה״ וְגוֹ׳. אֲבָל אִם לֹא יַרְבֶּה לוֹ סוּסִים אָז יִמְצָא הַתְּשׁוּעָה בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל, וְלֹא מֵאַרְצוֹת הָעַמִּים. וְרָמַז עוֹד שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה׳ הַמִּתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כג טו): ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ״, וְרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים וְגוֹ׳ מִמִּי שֶׁהוּא בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל