דְּבָרִים י״ח · ב׳

וְנַחֲלָ֥ה לֹא־יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ בְּקֶ֣רֶב אֶחָ֑יו יְהֹוָה֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃ {ס}

במילים פשוטות

הכתוב חוזר ומדגיש שנחלה לא תהיה ללוי בקרב אחיו, ״ה׳ הוא נחלתו״ כאשר דיבר לו. רש״י מבאר ש״כאשר דבר לו״ מכוון לנאמר ״בארצם לא תנחל... אני חלקך״. חזקוני מביא מן הספרי דרשה ש״ונחלה לא יהיה לו״ מכוון לנחלת שאר - אותם שבטים שלא היו ללוי אחים אלא מצד אביו, ו״בקרב אחיו״ מכוון לנחלת חמישה שהיו אחיו מצד אביו ואמו. כך הפסוק מדגיש את ייחודו של שבט לוי, שנחלתו אינה בארץ אלא בה׳ עצמו ובמתנות הקדושים הניתנות לו.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כאשר דבר לו. "בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל, אֲנִי חֶלְקְךָ" (במדבר י"ח):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאַחֲסָנָא לָא יְהֵי לֵהּ בְּגוֹ אֲחוֹהִי מַתְּנָן דִיהַב לֵהּ יְיָ אִנוּן אַחֲסַנְתֵּהּ כְּמָא דִי מַלִיל לֵהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו בספרי דרשו ונחלה לא יהיה לו זו נחלת שאר. פי׳‎ אותם שלא היו ללוי אחים אלא מצד אביו כגון יוסף דן ונפתלי גד ואשר ובנימין בקרב אחיו זו נחלת חמשה אותן שהיו אחיו מצד אביו ומצד אמו כגון ראובן שמעון יהודה יששכר זבולון וצריכי תרי הני מעוטי דאי לא כתיב אלא חד מיעוטא מוקמינן ליה בנחלת שאר אחיו שהיו אחיו מצד אביו ולא מצד אמו אבל בנחלת אחיו מצד אביו ומצד אמו אימא דינחיל עמהם קמ״‎ל תרי מעוטי. פי׳‎ אחר נחלת שאר הוא שאר שבטים שלא הנחילום משה ויהושע. נחלת חמשה הם חמשה שבטים שהנחילום משה ויהושע. שהרי כך היה המעשה משה הנחיל לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה. ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט המנשה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל