וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים וְגוֹ׳. רוֹב הַמְפָרְשִׁים חָתְרוּ לִמְצֹא דֶּרֶךְ לִסְמִיכוּת פָּרָשָׁה זוֹ לְפָרָשָׁה שֶׁל מַעְלָה וְלֹא מָצְאוּ בֵּאוּר מַסְפִּיק, עַיֵּן בְּסֵפֶר מהרי״א אֲשֶׁר הֵבִיא דֵּעוֹת הַרְבֵּה בָּזֶה. וְאוֹמֵר אֲנִי, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (בשמואל א ח יא-יד): ״זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם וְגוֹ׳ וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם יִקָּח״ וְגוֹ׳, הוֹרָה בְּמִלַּת ״עֲלֵיכֶם״ לוֹמַר שֶׁכְּבָר נִרְמַז בַּתּוֹרָה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ וּמַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״, שֶׁיִּהְיֶה מוֹשֵׁל עָלֶיךָ בְּגוּפְךָ, וְקַל וָחֹמֶר בִּמְאוֹדְךָ. עַל כֵּן סָמַךְ לְפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ שֶׁמִּשְׁפָּטוֹ לִקַּח הַכֹּל בִּזְרוֹעַ, אֲבָל מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא שְׂכַר שֵׁרוּתוֹ הוּא נוֹטֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״לַעֲמֹד לְשָׁרֵת״ וְגוֹ׳, לֹא כְּמוֹ שֶׁאָמַר קֹרַח שֶׁהֵם לוֹקְחִין דֶּרֶךְ שְׂרָרָה כְּמֶלֶךְ, כַּמְבֹאָר בִּמְקוֹמוֹ. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁרָמַז לַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא יִגַּע בְּכָל אֲשֶׁר זָכוּ הַכֹּהֲנִים מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ, וּמִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא שַׁלִּיט לְמִרְמֵא עֲלֵיהֹן (עזרא ז כד).
וְטַעַם הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה, קָרוֹב לִשְׁמוֹעַ שֶׁהַזְּרוֹעַ שְׂכַר נְשִׂיאַת כַּפָּיו, וְהַלְּחָיַיִם שְׂכַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בַּפֶּה, וְהַקֵּבָה כִּי בִזְכוּתוֹ יִשְׁלַח ה׳ אֶת הַבְּרָכָה שֶׁאוֹכֵל קִמְעָא וּמִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו.