וְלֹ֤א יִשָּׁפֵךְ֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֣רֶב אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וְהָיָ֥ה עָלֶ֖יךָ דָּמִֽים׃ {פ}

הפסוק מנמק את כל מערכת ערי המקלט: כדי שלא יישפך דם נקי בקרב הארץ שה׳ נותן לישראל נחלה, ולא יהיה עליהם עוון של דמים. הכוונה היא שאם לא יכינו דרך וערי מקלט מספיקות, עלול הורג בשוגג להיהרג בידי גואל הדם, ונמצא דם נקי נשפך באחריות הציבור. אונקלוס מתרגם ״דם נקי״ - ״דם זכאי״, דם של חף מפשע, ואת ״והיה עליך דמים״ - ״ויהי עלך חובת דין דקטול״, שיהיה עליך חיוב על שפיכות דמים. הפסוק מדגיש את האחריות הקולקטיבית של העם על מניעת שפיכות דם נקי בתוך ארצו.