אַתָּ֨ה עֹבֵ֥ר הַיּ֛וֹם אֶת־גְּב֥וּל מוֹאָ֖ב אֶת־עָֽר׃

ה׳ אומר: אתה עובר היום את גבול מואב את ער. רש״י מבאר, בצירוף הפסוק הבא, שמכאן שארץ עמון היא לצד צפון, שכן לאחר שעוברים את גבול מואב מגיעים אל בני עמון. אונקלוס מתרגם ״את עבר יומא דין ית תחום מואב ית לחית״. הפסוק מציין את הרגע שבו ישראל עוברים את גבול ער שבמואב, ומתקדמים לעבר ארץ בני עמון. זהו המשך תיאור המסע שבו מקבל העם הנחיות מדויקות בנוגע לגבולות שאסור לו לפגוע בהם. המיקום הגאוגרפי חשוב כדי להבין את סדר האזהרות על העמים השכנים שאין להתגרות בהם.