וְקָרַבְתָּ֗ מ֚וּל בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן אַל־תְּצֻרֵ֖ם וְאַל־תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא־אֶ֠תֵּ֠ן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵי־עַמּ֤וֹן לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי־ל֖וֹט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה׃

וְתִקְרַב לָקֳבֵל בְּנֵי עַמוֹן לָא תְצוּר עֲלֵיהוֹן וְלָא תִתְגָרֵי לְמֶעְבַּד עִמְהוֹן קְרָב אֲרֵי לָא אֶתֵּן מֵאַרְעָא בְנֵי עַמוֹן לָךְ יְרֻתָּא אֲרֵי לִבְנֵי לוֹט יְהָבִיתַּהּ יְרֻתָּא

וקרבת מול בני עמון. פירוש ובקרבך אליהם:

אל תצרם. מפעלי הכפל:

ואל תתגר בם. מבנין התפעל מנחי הלמ״‎ד ה״‎א:

כי לבני לוט - בשביל שהיה קרובו של אברהם וכ"ש אתם שבני אברהם אתם.

וקרבת מול בני עמון אבל לא הגיעו אל מקומם שהרי ארצם במזרחה של ארץ עוג מלך הבשן.

אַל תְּצוּרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם. לֹא נֶאֱמַר כָּאן ״וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה״ כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה אֵצֶל מוֹאָב, לְפִי שֶׁגֵּרוּי בְּעָלְמָא בְּלֹא מִלְחָמָה לֹא נֶאֱסַר לְמוֹאָב, אֲבָל לְעַמּוֹן אָסַר אֲפִלּוּ סְתָם גֵּרוּי בְּלֹא מִלְחָמָה, לְפִי שֶׁמּוֹאָב שָׂכַר עַל יִשְׂרָאֵל אֶת בִּלְעָם וְלֹא מָצִינוּ שֶׁהָיָה לְעַמּוֹן חֵלֶק בָּזֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ מַעֲשָׂיו מִכָּל מָקוֹם גָּרַם צַעַר לְיִשְׂרָאֵל. וְעוֹד שֶׁמּוֹאָב הָיָה לוֹ חֵלֶק גַּם בַּזְּנוּת וְלֹא מָצִינוּ זֶה בִּבְנֵי עַמּוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצַּד שֶׁלֹּא קִדְּמוּם בְּלֶחֶם וּמַיִם גָּרְמוּ לָהֶם לִזְנוֹת כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת פִּינְחָס (במדבר כה יז), מִכָּל מָקוֹם לֹא מָצִינוּ שֶׁהִפְקִירוּ בְּנוֹתֵיהֶם. וְאוּלַי נִמְשַׁךְ זֶה לְשָׁרְשָׁם, כִּי גַם בְּמַעֲשֵׂה שֶׁל בְּנוֹת לוֹט הָיְתָה אִמָּם צְנוּעָה קְצָת.