עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וַיַּשְׁמִידֵ֤ם יְהֹוָה֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּירָשֻׁ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃

הפסוק ממשיך: עם גדול ורב ורם כענקים, וישמידם ה׳ מפניהם ויירשום וישבו תחתם. אבן עזרא מבאר שהכתוב מספר שה׳ השמיד עמים אחרים מפני העמונים ונתן להם את הארץ לירושה, כשם שנתן את הר שעיר לעשו. אונקלוס מתרגם ״עם רב וסגי ותקיף כגבריא ושצנון ה׳ מקדמיהון״. הפסוק מדגיש שוב את היד המכוונת של ה׳: אף שיושבי הארץ היו עם אדיר וגבוה כענקים, ה׳ השמידם מפני בני עמון ונתן להם לרשת את מקומם. זהו דגם החוזר על עצמו - ה׳ מנחיל ארצות לעמים לפי רצונו, ומורה בכך שהכל בידיו.