כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת־הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר׃

משה מנמק: כי ה׳ אלוהיך ברכך בכל מעשה ידיך, ידע לכתך את המדבר הגדול הזה, זה ארבעים שנה ה׳ אלוהיך עמך לא חסרת דבר. רש״י מסביר שמאחר שה׳ בירך אתכם, אל תכפו את טובתו להראות עצמכם עניים, אלא הראו עצמכם עשירים ושלמו בכסף. רשב״ם מבאר ש״לא חסרת דבר״ - כשלא היה מקום לקנות מזון, סיפק ה׳ את צרכם בלא כסף, ובמקום שמצאו לקנות סיפק להם כסף. הפסוק מזכיר את השגחת ה׳ הרצופה בארבעים שנות המדבר, שבהן לא חסר לעם דבר, וקושר זאת לחובה לשלם בכבוד תמורת מה שקונים.