דְּבָרִים כ״א · י״ט

וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל־זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל־שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ׃

במילים פשוטות

אביו ואמו תופשים בו ומוציאים אותו אל זקני עירו ואל שער מקומו. הפסוק מתאר את השלב הפורמלי שבו ההורים מביאים את בנם המורד אל בית הדין שבשער העיר. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו, ״ויחדון בה אבוהי ואמה ויפקון יתה לקדם סבי קרתה ולתרע בית דין אתריה״, ויאחזו בו אביו ואמו ויוציאו אותו לפני זקני עירו ולשער בית דין מקומו. לפי הפשט הפסוק מלמד שהדין אינו נעשה בידי ההורים אלא מובא לפני זקני העיר בשער המשפט, ומדגיש שהאב והאם עצמם הם המביאים אותו, כפי שיבואר בהמשך בהצהרתם לפני הזקנים.
מבוסס על אונקלוס, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיֶחֱדוּן בֵּהּ אֲבוּהִי וְאִמֵּהּ וְיַפְּקוּן יָתֵהּ לָקֳדָם סָבֵי קַרְתֵּהּ וְלִתְרַע בֵּית דִין אַתְרֵהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל