דְּבָרִים כ״א · ד׳

וְהוֹרִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת־הָֽעֶגְלָה֙ אֶל־נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא־יֵעָבֵ֥ד בּ֖וֹ וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ־שָׁ֥ם אֶת־הָעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל׃

במילים פשוטות

הזקנים מורידים את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא ייזרע, ועורפים שם את העגלה. רש״י מבאר ״אל נחל איתן״ - קשה, שלא נעבד, ומסביר ״וערפו״ - קוצץ את ערפה בקופיץ, ומביא את דברי חז״ל שהקדוש ברוך הוא אמר: תבוא עגלה בת שנתה שלא עשתה פירות ותיערף במקום שאינו עושה פירות, לכפר על הריגת מי שלא הניחו לו לעשות פירות. אבן עזרא מבאר ״איתן״ - תקיף, ״וערפו״ - יסירו עורף העגלה. אונקלוס מתרגם ״נחל איתן״ - ״נחלא ביר״, נחל שאינו נעבד. הפסוק מתאר את מעשה עריפת העגלה כמעשה סמלי של כפרה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אל נחל איתן. קָשֶׁה, שֶׁלֹּא נֶעֱבַד:

וערפו. קוֹצֵץ עָרְפָּהּ בְּקוֹפִיץ; אָמַר הַקָּבָּ"ה תָּבֹא עֶגְלָה בַת שְׁנָתָהּ שֶׁלֹּא עָשְׂתָה פֵרוֹת וְתֵעָרֵף בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵרוֹת, לְכַפֵּר עַל הֲרִיגָתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁלֹּא הִנִּיחוּהוּ לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת (סוטה מ"ו):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיֶחֱתוּן סָבֵי קַרְתָּא הַהִיא יָת עֲגַלְתָּא לְנַחֲלָא בַיָר דִי לָא יִתְפְּלַח בֵּהּ וְלָא יִזְדְרַע וְיִנְקְפוּן תַּמָן יָת עֲגַלְתָּא בְּנַחֲלָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

איתן. תקיף:

וערפו שם. יסירו עורף העגלה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אל נחל איתן אל נהר איתן כמו הובשת נהרות איתן וראיה לדבר ורחצו ידיהם.

אשר לא יעבד שלא היו בו גבים להשקות קרקע הסמוך לו.

ולא יזרע אין זורעין קרקע הסמוכה לו.

ולא יזרע דוגמא אל ארץ גזרה כי לשניהם פרוש אחד.

וערפו כשם שהנהרג נערף.

את העגלה סימן ואות כשם שהעגלה תמה ונקיה שלא עשתה שום דבר והקרקע קרקע בתולה כך אנו נקיים מן הרציחה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל