וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֮ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כׇּל־רִ֥יב וְכׇל־נָֽגַע׃

הכהנים בני לוי ניגשים אל הטקס, כי בהם בחר ה׳ לשרתו ולברך בשמו, ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. אבן עזרא מבאר ״הכהנים בני לוי״ - שהם בבירור מבני לוי, ומסביר ״ועל פיהם יהיה״ - עונש כל ריב וכל נגע, כלומר סמכות ההכרעה בדינים אלו מסורה בידם. רשב״ם מוסיף שהכהנים עונים ואומרים ״כפר לעמך ישראל״, כדבריהם המובאים בהמשך הפרשה. אונקלוס מתרגם ״וכל נגע״ - ״וכל מכתש סגירו״, וכל נגע צרעת. הפסוק מדגיש את מקומם המרכזי של הכהנים בטקס הכפרה ובתחומי ההכרעה ההלכתית, מתוך היותם נבחרי ה׳ לשירותו ולברכה.