כִּי־יִמָּצֵ֣א אִ֗ישׁ גֹּנֵ֨ב נֶ֤פֶשׁ מֵאֶחָיו֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהִתְעַמֶּר־בּ֖וֹ וּמְכָר֑וֹ וּמֵת֙ הַגַּנָּ֣ב הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {ס}

כי ימצא. בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה, וְכֵן כָּל "יִמָּצֵא" שֶׁבַּתּוֹרָה:

והתעמר בו. אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ:

אֲרֵי יִשְׁתְּכַח גְבַר גָנֵב נַפְשָׁא מֵאֲחוֹהִי מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִתָּגַר בֵּהּ וִיזַבְּנִנֵהּ וְיִתְקְטֵל גַנָבָא הַהוּא וּתְפַלֵי עָבֵד דְבִישׁ מִבֵּינָךְ

מאחיו. והוסיף מבני ישראל כי אדום נקרא אח:

והתעמר. כחברו:

כי ימצא איש גנב נפש למה נאמר לפי שנאמר להלן וגונב איש וגו׳‎ שומע אני אפילו בן שמונה במשמע ת״‎ל מאחיו אינו חייב עד שיגנוב בן קיימא.

מאחיו מבני ישראל הוסיף עוד מבני ישראל להוציא אדום שנקרא אח, עונש שמענו אזהרה מנין ת״‎ל לא תגנב.