הִשָּׁ֧מֶר בְּנֶֽגַע־הַצָּרַ֛עַת לִשְׁמֹ֥ר מְאֹ֖ד וְלַעֲשׂ֑וֹת כְּכֹל֩ אֲשֶׁר־יוֹר֨וּ אֶתְכֶ֜ם הַכֹּהֲנִ֧ים הַלְוִיִּ֛ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖ם תִּשְׁמְר֥וּ לַעֲשֽׂוֹת׃

השמר בנגע הצרעת. שֶׁלֹּא תִתְלֹשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה וְלֹא תָקֹץ אֶת הַבַּהֶרֶת (מכות כ"ב):

ככל אשר יורו אתכם. אִם לְהַסְגִּיר אִם לְהַחֲלִיט אִם לְטַהֵר:

אִסְתַּמַר בְּמַכְתַּשׁ סְגִירוּ לְמִטַּר לַחֲדָא וּלְמֶעְבָּד כְּכֹל דִי יַלְפוּן יָתְכוֹן כָּהֲנַיָא לֵוָאֵי כְּמָא דִי פַקֶדְתִּנוּן תִּטְרוּן לְמֶעְבָּד

הכהנים הלוים. שהם מבני לוי:

השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות - שאפילו הוא מלך כעוזיה לא יכבדוהו אלא יסגר שבעת הימים וישלחוהו ובדד ישב.

ככל אשר יורו אתכם - שהרי - תזכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים - שאף על פי שהיתה נביאה ואחות משה לא חלקו לה כבוד אלא תסגר שבעת ימים.

השמר בנגע הצרעת שלא תהדר פני גדול לפטור מלשלחו חוץ לשלש מחנות שהרי זכור את אשר עשה ה׳‎ אלוקיך למרים שהיתה אחות למלך וכהן גדול ואעפ״‎כ נסגרה חוץ למחנה שבעת ימים.

הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע וְגוֹ׳ זָכוֹר וְגוֹ׳. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קלב:) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבָּא לְהַזְהִיר לְבַל יָקוֹץ בַּהַרְתּוֹ, נִתְכַּוֵּן בְּהַסְמָכַת זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ לְמִרְיָם לְהוֹדִיעַ שֹׁרֶשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ יִהְיֶה הַנֶּגַע וְאוֹתוֹ יְצַו ה׳ לָקֹץ וְרָפָא.