וְקָֽרְאוּ־ל֥וֹ זִקְנֵי־עִיר֖וֹ וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ׃

זקני העיר קוראים ליבם ומדברים אליו, והוא עומד ומצהיר שאינו חפץ לקחתה. רש״י מבאר ש״ועמד״ מלמד שהאמירה נעשית דווקא בעמידה. עוד מבאר רש״י ש״ואמר״ מלמד שהיבם אומר את דבריו בלשון הקודש, וכן היבמה אומרת את דבריה בלשון הקודש. אבן עזרא מבאר ש״ועמד ואמר״ פירושו שהיבם יאמר את דבריו עד שישמעו אותם הזקנים בבירור. הפסוק מדגיש את פומביות ההליך ואת חשיבות ההצהרה הברורה של היבם בפני בית הדין.