אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֲחֹת֔וֹ בַּת־אָבִ֖יו א֣וֹ בַת־אִמּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ {ס}

הכרזת הקללה: ארור שוכב עם אחותו בת אביו או בת אמו, וכל העם עונים אמן. תרגום אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק עוסק באיסור עריות עם האחות, בין מן האב ובין מן האם. כפי שביאר רשב״ם בכלל הקללות, גם עבירה זו נעשית בסתר, שכן האחות רגילה בבית ואין המעשה מעורר חשד. הקללה נמנית בסדרת עבירות העריות והעוולות הנעשות בהחבא, ותכליתה להזהיר מפני ניצול הקרבה המשפחתית לצורך עבירה שאין עליה עדים.