אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־חֹֽתַנְתּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ {ס}

הכרזת הקללה: ארור שוכב עם חותנתו, וכל העם עונים אמן. רשב״ם מבאר שהאם רגילה בבית בתה, ולכן המעשה נעשה בסתר בלא שיעורר חשד. הפסוק עוסק באיסור עריות עם אם האישה. גם עבירה זו נמנית בין הנעשות בהסתר, שכן החותנת מצויה בבית ואין היחוד עמה מעורר חשד. הקללה משלימה את סדרת איסורי העריות שבפרשה, כולן עבירות הנעשות בתוך המשפחה או בהחבא, שהקללה הפומבית באה להרתיע מפניהן במקום שבית הדין אינו יכול להגיע אליהן.