דְּבָרִים כ״ח · ג׳

בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃

במילים פשוטות

הכתוב מפרט את הברכות: ״ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה״. אבן עזרא מבאר שהברכה בעיר היא בתוספת בכל מיני סחורה ומסחר, והברכה בשדה היא בזריעה ובנטיעה - בעבודת האדמה ובגידוליה. חזקוני מוסיף פירוש נוסף על ״ברוך אתה בעיר״ - שתכניס את תבואתך אל העיר בשלום ובשפע. הברכה מקיפה את שני תחומי חיי האדם: העיר, מקום המסחר והמגורים, והשדה, מקום העבודה החקלאית. בכך מבטיחה התורה שהצלחת ישראל תהיה שלמה, בכל מקום ובכל עיסוק, כאשר ישמעו בקול ה׳.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

בְּרִיךְ אַתְּ בְּקַרְתָּא וּבְרִיךְ אַתְּ בְּחַקְלָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בעיר. ברכה שהיא תוספו' כל מיני סחורה:

בשדה. בזריעה ובנטיע':

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ברוך אתה בעיר בכל מיני סחורה. ד״‎א ברוך אתה בעיר שתכניס תבואתך לעיר.

בשדה בזריעה ובנטיעה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל