זֶ֥רַע רַ֖ב תּוֹצִ֣יא הַשָּׂדֶ֑ה וּמְעַ֣ט תֶּאֱסֹ֔ף כִּ֥י יַחְסְלֶ֖נּוּ הָאַרְבֶּֽה׃

״זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה״. רש״י מבאר ש״יחסלנו״ פירושו יכלנו, ועל שם כך נקרא הארבה ״חסיל״ - שמכלה את הכול. אבן עזרא מבאר ש״יחסלנו״ - יכריתנו, והוא מן ״חסיל״, מין ממיני הארבה. הקללה: החקלאי יזרע זרע רב אך יאסוף מעט, מפני שהארבה יכלה את היבול. זו קללה של עמל ללא תמורה - כל ההשקעה בזריעה הולכת לריק בגלל מכת הארבה. הפסוק פותח סדרה של קללות חקלאיות שבהן העמל אינו נושא פרי: האדם עובד את אדמתו כדרכו, אך מזיקים ופגעים גוזלים את יבולו, ומותירים אותו בידיים ריקות למרות מאמצו.