כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנ֜וֹ פֹּ֗ה עִמָּ֙נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיּ֔וֹם לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיּֽוֹם׃

״כי את אשר ישנו פה עמנו עֹמד היום לפני ה׳ אלהינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום״. רש״י מבאר ש״ואת אשר איננו פה״ מוסב אף על הדורות העתידים להיות. אבן עזרא מבאר ש״ואת אשר איננו״ פירושו עם אשר איננו אלא יבוא אחרינו, ודוחה את דעת האומרים שרוחות הדורות הבאים היו שם. הפסוק מבהיר את הקושי מן הפסוק הקודם: הברית כוללת גם את מי שאינו נוכח פיזית - הדורות העתידיים. הם קשורים בברית אף שטרם נולדו. רעיון זה יסודי לתפיסת הברית בישראל: היא נצחית וחלה על כל הדורות, כאילו כולם עמדו יחד במעמד כריתת הברית. כל יהודי בכל דור נכנס אל תוך אותה ברית שנכרתה בערבות מואב.