וְלָראוּבֵנִ֨י וְלַגָּדִ֜י נָתַ֤תִּי מִן־הַגִּלְעָד֙ וְעַד־נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן תּ֥וֹךְ הַנַּ֖חַל וּגְבֻ֑ל וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃

לראובני ולגדי נתן משה מן הגלעד ועד נחל ארנון, כשגבולם כולל את תוך הנחל ושפתו, ועד יבוק הנחל שהוא גבול בני עמון. רש״י מבאר את הביטוי ״תוך הנחל וגבל״: היינו כל הנחל ועוד מעבר לשפתו, כלומר שהגבול כולל את הנחל ואף יותר ממנו. אבן עזרא מסביר ש״תוך הנחל וגבול״ פירושו הנחל ושפתו השייכת לו. הפסוק ממשיך לפרט את גבולות הנחלה של ראובן וגד בעבר הירדן, ומגדיר במדויק את הקווים הגיאוגרפיים של השטח שקיבלו, כולל היחס לגבול בני עמון שאותו אין לחצות.