דְּבָרִים ג׳ · ט״ו

וּלְמָכִ֖יר נָתַ֥תִּי אֶת־הַגִּלְעָֽד׃

במילים פשוטות

ולמכיר נתן משה את הגלעד. הפסוק קצר ומתאר את המשך חלוקת הארץ, ומכיר הוא בן מנשה. אבן עזרא מציין בקצרה שהעניין כבר מפורש במקום אחר. הפסוק משתלב ברשימת חלוקת נחלות עבר הירדן: לאחר שנתן משה חלקים לראובן ולגד ולחצי מנשה, מזכיר כאן שגם למכיר, ממשפחות מנשה, ניתן חלק בגלעד. חלוקה זו משקפת את ההסדר שנעשה עם השבטים שביקשו להתנחל בעבר הירדן המזרחי, ומראה כיצד השטחים שנכבשו מסיחון ומעוג התחלקו בין המשפחות והשבטים השונים.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּלְמָכִיר יְהָבִית יָת גִלְעָד

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ולמכיר. מפורש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל