יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ ה֣וּא ׀ עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֗יךָ הֽוּא־יַשְׁמִ֞יד אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנֶ֖יךָ וִירִשְׁתָּ֑ם יְהוֹשֻׁ֗עַ ה֚וּא עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃

יְיָ אֱלָהָךְ מֵימְרֵהּ עֲבַר קֳדָמָךְ הוּא יְשֵׁצֵי יָת עַמְמַיָא הָאִלֵין מִקֳדָמָךְ וְתֵירְתִנוּן יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֲבַר קֳדָמָךְ כְּמָא דִי מַלִיל יְיָ

כאשר דבר ה׳‎ נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך וגו', וכתיב קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וגו'.

ה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא וְגוֹ׳ הוּא יַשְׁמִיד וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר שְׁנֵי פְּעָמִים ״הוּא״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת. נִתְכַּוֵּן לְנַחֲמָם עַל פְּטִירָתוֹ, וַאֲשֶׁר יֶחְסְרוּ שְׁנֵי דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְטוֹבִים: הָאַחַת, כִּי הָיָה לָהֶם לְמָגֵן לִפְנֵי ה׳ לְבִלְתִּי כַּלּוֹתָם כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בָּעֵגֶל וּבַמְּרַגְּלִים, לוּלֵי מֹשֶׁה בְּחִירוֹ. שֵׁנִית, כִּי הוּא אִבֵּד וְשִׁבֵּר שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי סִיחוֹן וְעוֹג, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹמוֹ לִלְחֹם הַמִּלְחָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר הֵם מְעוּתָּדִים לִפְנֵיהֶם?

לָזֶה אָמַר, כְּנֶגֶד מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לַה׳ אָמַר ״ה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות יז:ה) ״עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם״, פֵּרוּשׁ, כִּי הוּא הָעוֹבֵר עַל פִּשְׁעֲכֶם וְאֵלָיו תַּחֲזִיקוּ הַטּוֹב וְלֹא לִי, כְּמוֹ שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁהוּא הֵעִיר אֶת רוּחַ מֹשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, דִּכְתִיב (שמות לב:י) ״הַנִּיחָה לִּי״ וְגוֹ׳, וְאֵין בְּהֶעְדֵּר מֹשֶׁה הֶעְדֵּר הַעֲבָרַת עַל פֶּשַׁע כִּי הוּא יַעֲבוֹר לְפָנֶיךָ.

וּכְנֶגֶד גְּבוּרַת הַמִּלְחָמָה אָמַר, כִּי לֹא כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא הָעוֹשֶׂה חַיִל, אֶלָּא ה׳ הוּא הַלּוֹחֵם, וְהוּא אָמְרוֹ ״הוּא יַשְׁמִיד״ וְגוֹ׳, וּלְצַד הָאֶמְצָעִיּוּת אָמַר ״יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ״:

וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״הוּא״, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא בְּמִלְחֶמֶת הָעַי, כְּשֶׁנָּפַל מִיִּשְׂרָאֵל כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וְנָפַל יְהוֹשֻׁעַ עַל פָּנָיו, אָמַר אֵלָיו ה׳ ״קוּם לָךְ לָמָּה זֶּה אַתָּה נוֹפֵל עַל פָּנֶיךָ״ (יהושע ז:י), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מד.) שֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו: ״אַתָּה גָּרַמְתָּ, שֶׁלֹּא יָצָאתָ עִמָּהֶם״, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״הוּא עֹבֵר״, פֵּרוּשׁ, הַדָּבָר תָּלוּי שֶׁיַּעֲבֹר הוּא בְּעַצְמוֹ לְפָנֶיךָ וְלֹא שְׁלוּחוֹ.