תשי. תִּשְׁכַּח. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ כְּשֶׁבָּא לְהֵיטִיב לָכֶם אַתֶּם מַכְעִיסִין לְפָנָיו וּמַתִּישִׁים כֹּחוֹ מִלְּהֵיטִיב לָכֶם (ספרי):
אל מחללך. מוֹצִיאֲךָ מֵרֶחֶם, לְשׁוֹן (תהלים כט) "יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת", (תהלים מ"ח) "חִיל כַּיּוֹלֵדָה":
דַחֲלַת תַקִיפָא דִבְרָאָךְ אִתְנְשֵׁתָא שְׁבַקְתָּא פָלְחַן אֱלָהָא דְעָבְדָךְ
צור ילדך תשי. דבר הנביא ותמה איך שכחת אשר ילדך ועבדת חדשים גם זה צור ילדך כמו הביטו אל צור חוצבתם כאילו ממנו היה כי הכל בגבורת השם כמו רוקע הארץ מאתי והתימ' מתועי לב בעבור אני היום ילדתיך ושכחו זה הכתוב:
תשי כמו לא תנשה והנח הנעלם אחר התי״ו תחת הדגש שהוא אלף הבלוע והיו״ד תחת ה״א וכן אל תמחי ובאו שניהם מלעיל להפריש בין זכר לנקבה בפעלים שהאות האחרון ה״א נח והנכון בעיני כי היו״ד נוסף והוא על משפט אל תט מאמרי פי:
מחוללך. כמו ילדך והנה אל שהוא גבור ותקיף כמו צור ויתכן היות גזרת מחוללך מחיל כמו הרה תקריב ללדת תחיל:
ילדך - כמו: [ויקטן] ילד את אלמודד כמו: הוליד.
תשי - תשכח. מן נשה כמו: אל תט אל דרכיה מן נטה. והיו"ד בתשי, כמו: יו"ד מלפניך אל תמחי כמו: אל תמחה.
צור ילדך הולידך כמו ילד את שלח ילד את עבר.
תשי היו״ד שבתשי כיו״ד מאל תמחי שהוא כמו אל תמח.
מחללך מוציאך ממצרים במחולות ושירים.
צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ג רז:) בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָאָדָם, נִמְלַךְ בַּמַּלְאָכִים וְאָמְרוּ לְפָנָיו ״מָה אֱנוֹשׁ״ וְגוֹ׳ (תהלים ח:ה), וְנִתְעַצֵּם ה׳ נֶגֶד דִּבְרֵי הַמַּלְאָכִים וּבְרָאוֹ וְהֶעֱנִישׁ הַמְּנַגְּדִים, עַד כָּאן, וְלָזֶה כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹבְרִים רְצוֹנוֹ מַחְלִישִׁים טַעַם לֵידָתוֹ שֶׁל אָדָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״יְלָדְךָ תֶּשִׁי״.
וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ. תִּתְפָּרֵשׁ לְשׁוֹן עֲדִי, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (הושע ב:טו) ״וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ״, וְהַכַּוָּנָה שֶׁעֲשָׂאֲךָ מָחוֹל, עֲדִי עַל כָּל הַנִּבְרָאִים, אֲפִלּוּ עַל הַמַּלְאָכִים, כְּאָמְרוֹ (תהלים סו:יב) ״הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ״, אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה מט:ג) ״יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר״, שֶׁעֲשָׂאֲךָ עֲדִי לוֹ יִתְבָּרַךְ. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (ספרי) דְּרָשׁוֹת וּכְפַטִּישׁ וְגוֹ׳.
