יוֹר֤וּ מִשְׁפָּטֶ֙יךָ֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וְתוֹרָתְךָ֖ לְיִשְׂרָאֵ֑ל יָשִׂ֤ימוּ קְטוֹרָה֙ בְּאַפֶּ֔ךָ וְכָלִ֖יל עַֽל־מִזְבְּחֶֽךָ׃

״יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך״. רש״י מבאר ש״יורו משפטיך״ - ראויים אלה לכך, ו״וכליל״ הוא העולה. אבן עזרא מבאר ש״ישימו קטורה״ - הכהנים מהם, ו״כליל״ היא העולה. הפסוק מפרט את תפקידי שבט לוי: הוראת התורה והמשפט לישראל, והקרבת הקטורת והעולה על המזבח. שני תפקידים מרכזיים מיוחסים ללוי - ההוראה הרוחנית (לימוד תורה ומשפט) והעבודה במקדש (קטורת וקורבנות). משה מברך שבני לוי יהיו המורים והמלמדים של העם, וגם המשרתים בקודש. הברכה מדגישה את המקום המיוחד של שבט לוי כשבט המקשר בין ישראל לה׳ - הן דרך התורה שהם מלמדים, והן דרך העבודה שהם מקריבים במקדש.