וּמֵרֹ֖אשׁ הַרְרֵי־קֶ֑דֶם וּמִמֶּ֖גֶד גִּבְע֥וֹת עוֹלָֽם׃

״ומראש הררי קדם, וממגד גבעות עולם״. רש״י מבאר ש״ומראש הררי קדם״ - מבורכת מראשית בישול הפירות, שהרריה מקדימים לבכר את פירותיהם; ובדרך אחר - שקדמה בריאתן לשאר הרים. ״גבעות עולם״ - גבעות העושות פירות לעולם ואינן פוסקות. אבן עזרא מבאר ש״ומראש״ - וממגד ראש הררי קדם, ו״גבעות עולם״ כפול. הפסוק ממשיך את ברכת ארץ יוסף: הרים המקדימים לבשל פירות וגבעות המניבות תמיד. משה מברך את יוסף בהרים ובגבעות פוריים במיוחד - הרים שפירותיהם מבשילים מוקדם, וגבעות שאינן פוסקות מלהניב. הביטוי ״הררי קדם״ ו״גבעות עולם״ מדגיש את הוותק והיציבות של פוריות הארץ - היא מבורכת מקדמת דנא ולעולם. הברכה מוסיפה נדבך נוסף לשפע: לא רק שמים ותהום, אלא אף ההרים והגבעות תורמים לברכת ארץ יוסף.