דְּבָרִים ל״ג · כ״ח

וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַֽעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל׃

במילים פשוטות

״וישכֹן ישראל בטח בדד עין יעקב, אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל״. רש״י מבאר ש״בטח בדד״ - כל יחיד ויחיד איש תחת גפנו ותאנתו, מפוזרין ואין צריכים להתאסף מפני האויב; ״עין יעקב״ - כעין הברכה שברכם יעקב. אבן עזרא מבאר ש״עין יעקב״ - כל מי שיצא ממעין יעקב, ו״אף שמיו״ - שיתנו תמיד טלם ואין צורך להשקות. הפסוק מתאר את שכינת ישראל בבטחה: העם ישב לבטח בארץ דגן ותירוש, ששמיה מורידים טל. משה מברך את ישראל בישיבה שלווה ובטוחה בארצם - כל אחד תחת גפנו ותאנתו, בלא פחד מאויב. הארץ מבורכת בשפע - דגן, תירוש וטל שמימי. הברכה מבטיחה שלווה, ביטחון ושגשוג: לאחר גירוש האויבים (פסוק כז), ישכון ישראל במנוחה בארץ פורייה, ללא צורך להתגונן או להתאסף מפחד. זו תמונת האידיאל של חיי שלום ושפע בארץ המובטחת.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בטח בדד. כָּל יָחִיד וְיָחִיד אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מְפֻזָּרִין וְאֵין צְרִיכִין לְהִתְאַסֵּף וְלֵישֵׁב יַחַד מִפְּנֵי הָאוֹיֵב:

עין יעקב. כְּמוֹ "וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח" (במדבר י"א) כְּעֵין הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָם יַעֲקֹב, לֹא כְבָדָד שֶׁאָמַר יִרְמְיָה "בָּדָד יָשַׁבְתִּי" (ירמיהו ט"ו), אֶלָּא כְּעֵין הַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָם יַעֲקֹב (בראשית מ"ח) "וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם" (עי' ספרי):

יערפו. יִטְּפוּ:

אַף שמיו יערפו טל. אַף בִּרְכָתוֹ שֶׁל יִצְחָק נוֹסֶפֶת עַל בִּרְכָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'":

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּשְׁרָא יִשְׂרָאֵל לְרָחְצָן בִּלְחוֹדוֹהִי כְּעֵין בִּרְכְּתָא דְבָרֵכִנוּן יַעֲקֹב אֲבוּהוֹן לְאַרְעָא עָבְדָא עִבוּר וַחֲמָר אַף שְׁמַיָא דְעִלָוֵיהוֹן יְשַׁ מְשֻׁנוּן בְּטַלָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

עין יעקב. כל מי שיצא ממעין יעקב. וכן ומימי יהודה יצאו:

אל ארץ. כמו הארץ וכן והתפללו אל המקום הזה:

אף שמיו. שמי הארץ או ישראל והטעם כי תולדות הארץ להוציא דגן ותירוש אף השמים יתנו תמיד טלם ואין צורך להשקות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

עין יעקב זרע יעקב כמו ומימי יהודה יצאו יזל מים מדליו וזרעו על מים רבים הזרע נדמה למים כך פי׳‎ דונש [עין יעקב עניני יעקב].

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח. אֵימָתַי? כְּשֶׁיִּהְיֶה בָּדָד, וּמַאֲמַר ״וַיִּשְׁכֹּן״ נִמְשָׁךְ עִם מַאֲמַר שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא ״וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד״, שֶׁצִּוָּה ה׳ לְיִשְׂרָאֵל לְהַשְׁמִיד כָּל נְשָׁמָה מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וּבָזֶה ״וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד״.

וְאָמְרוֹ עֵין יַעֲקֹב, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁתִּהְיֶה עֵינָם אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, פֵּרוּשׁ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יִבְעֲטוּ כְּשֶׁלֹּא יִהְיוּ יוֹשְׁבִים מֵהָעַמִּים עִמָּהֶם בָּאָרֶץ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל