אשריך ישראל. לְאַחַר שֶׁפָּרַט לָהֶם הַבְּרָכוֹת, אָמַר לָהֶם מַה לִּי לִפְרֹט לָכֶם כָּל דָּבָר? הַכֹּל שֶׁלָּכֶם:
אשריך, מי כמוך. תְּשׁוּעָתְךָ בַּה', אֲשֶׁר הוּא מגן עזרך וחרב גאותך:
ויכחשו איביך לך. כְּגוֹן הַגִּבְעוֹנִים שֶׁאָמְרוּ "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ עֲבָדֶיךָ וְגוֹ'" (יהושע ט'):
ואתה על במותימו תדרך. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה" (שם י):
טוּבָּךְ יִשְׂרָאֵל לֵית דִכְוָתָךְ עַמָא דְפֻרְקָנֵהּ מִן קֳדָם יְיָ תַּקִיף בְּסַעְדָךְ וּדְמִן קֳדָמוֹהִי נִצְחָן גִבַּרְוָתָךְ וִיכַדְבוּן סָנְאָךְ לָךְ וְאַתְּ עַל פְּרִיקַת צַוָארֵי מַלְכֵיהוֹן תִּדְרֹךְ
מי כמוך. בגוים:
מגן עזרך. שלא יגע בך רע:
ואשר חרב. ואשר הוא החרב שתתגאה בו על כל אויביך:
תדרוך. כמו מדרוך כמו מדרך כף רגל כדברי גדעון:
ויכחשו איבך לך מי שאויבים לך בלבם מכחשים לך מתוך יראה ומראים עצמם אוהביך ויהיו משועבדים לעשות רצונך.
[מגן עזרך, חרב גאותך על הקב״ה הוא אומר, שהוא המגן והחרב].
אַשְׁרֶיךָ וְגוֹ׳ נוֹשַׁע בַּה׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת שָׂרֵיהֶם נִלְחָמִים לָהֶם כַּיָּדוּעַ, וּבָזֶה יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּגְבַּהּ עָלָיו שַׂר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, אוֹ ה׳ יִגְּפֶנּוּ, כְּאָמְרוֹ (שמות יד:ל) ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כא:ה) שֶׁהֶרְאָם ה׳ שָׂרוֹ שֶׁל מִצְרַיִם מֵת לִפְנֵיהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל אַשְׁרֵיהֶם שֶׁתְּשׁוּעָתָם הִיא בַּה׳, שֶׁהוּא בִּכְבוֹדוֹ נִלְחָם לָהֶם, וּבָזֶה חַרְבָּם גְּבוֹהָה וְעוֹמֶדֶת בְּלֹא מֵחוּשׁ.
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ ״נוֹשַׁע בַּה׳״, פֵּרוּשׁ שֶׁהַמֶּלֶךְ נוֹשַׁע בִּתְשׁוּעָתוֹ, כְּאָמְרוֹ (דברים ל:ג) ״וְשָׁב ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כט.) ״וְהֵשִׁיב״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וְשָׁב״, אַשְׁרָיו וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״אַשְׁרֶיךָ מִי כָמוֹךָ״ שֶׁאַתָּה עַם נוֹשַׁע עִם ה׳ שֶׁהוּא מָגֵן עֶזְרֶךָ, וַאֲשֶׁר הוּא חֶרֶב גַּבְהוּתֶךָ, שֶׁאֵין חֶרֶב גְּדוֹלָה כְּחֶרֶב לַה׳ בְּשָׁלְפוֹ אוֹתָהּ מִתַּעְרָהּ.
