הֲשָׁ֣מַֽע עָם֩ ק֨וֹל אֱלֹהִ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ־הָאֵ֛שׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַ֥עְתָּ אַתָּ֖ה וַיֶּֽחִי׃

השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי. הפסוק ממשיך את הקריאה מן הפסוק הקודם, ומציג את הייחודיות של מעמד הר סיני בצורת שאלה: האם שמע אי פעם עם כלשהו את קול ה׳ מדבר מתוך האש ונשאר בחיים? אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק מבליט את הנס הכפול שאירע במעמד הר סיני: לא רק ששמעו ישראל את קול ה׳ ישירות, אלא שנשארו בחיים לאחר חוויה עצומה זו. שני הפסוקים יחד בונים טיעון על מיוחדות ישראל: אין בכל ההיסטוריה עם שזכה לחוויה כזו של גילוי אלוהי ישיר. עובדה זו היא יסוד לאמונה ולנאמנות של ישראל לה׳.