א֣וֹ ׀ הֲנִסָּ֣ה אֱלֹהִ֗ים לָ֠ב֠וֹא לָקַ֨חַת ל֣וֹ גוֹי֮ מִקֶּ֣רֶב גּוֹי֒ בְּמַסֹּת֩ בְּאֹתֹ֨ת וּבְמוֹפְתִ֜ים וּבְמִלְחָמָ֗ה וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָאִ֖ים גְּדֹלִ֑ים כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה לָכֶ֜ם יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֶֽיךָ׃

או הנסה אלהים. הֲכִי עָשָׂה נִסִּים שׁוּם אֱלוֹהַּ לבוא לקחת לו גוי וגו', כָּל הֵהִי"ן הַלָּלוּ תְּמִיהוֹת הֵן, לְכָךְ נְקוּדוֹת הֵן בַּחֲטָף פַּתָּח: הֲנִהְיָה, הֲנִשְׁמַע, הֲשָׁמַע הֲנִסָּה:

במסת. עַל יְדֵי נִסְיוֹנוֹת הוֹדִיעָם גְּבוּרוֹתָיו, כְּגוֹן "הִתְפָּאֵר עָלַי" (שמות ח') אִם אוּכַל לַעֲשׂוֹת כֵּן, הֲרֵי זֶה נִסָּיוֹן:

באתת. בְּסִימָנִין, לְהַאֲמִין שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּגוֹן "מַה זֶּה בְיָדֶךָ" (שם ד'):

ובמופתים. הֵם נִפְלָאוֹת, שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת:

ובמלחמה. בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם" (שם י"ד):

אוֹ נִסִין דִי עֲבַד יְיָ לְאִתְגַלָאָה לְמִפְרַק לֵהּ עַם מִגוֹ עַם בְּנִסִין בְּאָתִין וּבְמוֹפְתִין וּבִקְרָבָא וּבִידָא תַקִיפָא וּבִדְרָעָא מְרָמָא וּבְחֶזְוָנִין רַבְרְבִין כְּכֹל דִי עֲבַד לְכוֹן יְיָ אֱלָהֲכוֹן בְּמִצְרַיִם לְעֵינָיךְ

או הנסה אלהים. י״‎א שהוא לשון חול וחלילה חלילה רק לשון קדושה:

הנסה. כדרך בני אדם כדי שיבינו השומעים:

במסות. שם כלל או טעמו במסות שהיו באותות כמו ויעש האותות לעיני העם:

ובמופתים. עשר מכות וכתיב ומשה ואהרן עשו:

ובמלחמה. יתכן על הריגת הבכורים ושפטים באלהי מצרים:

וביד חזקה. שיצאו ישראל ביד רמה ובזרוע נטויה על טעם בעמוד אש וענן:

ובמוראים גדולים. טביעת פרעה וחילו עם בקיעת הים לישראל:

במצרים. באנשי מצרים:

או הנסה כל זה תשאל.

לקחת לו גוי מקרב גוי שאף אתם הייתם גויים כמוהם כדכתיב ואומר אליכם איש גלולי עיניו השליכו.

ובמלחמה כי ה׳‎ נלחם להם במצרים.

ובמוראים לשון ראיה כתרגומו.