וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת־חֻקָּ֣יו וְאֶת־מִצְוֺתָ֗יו אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ הַיּ֔וֹם אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וּלְבָנֶ֖יךָ אַחֲרֶ֑יךָ וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יךְ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃ {פ}

וְתִטַר יָת קְיָמוֹהִי וְיָת פִּקוּדוֹהִי דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ יוֹמָא דֵין דִי יֵיטַב לָךְ וְלִבְנָיךְ בַּתְרָךְ וּבְדִיל דְתוֹרִיךְ יוֹמִין עַל אַרְעָא דִי יְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ כָּל יוֹמַיָא

נוֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם ״לְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה״, חָשׁ מֹשֶׁה שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הוּא שֶׁה׳ מַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם עַל הָאֲדָמָה, וּמִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁהִגְבִּיל ה׳ יְמֵי נְתִינַת הָאָרֶץ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִגְבִּיל חַיֵּי הָאָדָם, דִּכְתִיב (איוב י״ד:ה׳) ״אִם חֲרוּצִים יָמָיו״, וְהִבְטִיחָם לְהַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם כְּשֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר. לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וּבֵאֵר אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים, פֵּרוּשׁ כִּי מַתְּנַת ה׳ הִיא לְעוֹלְמֵי עַד, לֹא לִזְמַן מוּגְבָּל. וּמֵעַתָּה אָמְרוֹ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בָהּ בְּקַצְרוּת שָׁנִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים י״א:כ״א) ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ כָּל הַיָּמִים הִיא הַעֲמָדַת הָאָרֶץ בְּיַד יִשְׂרָאֵל.