דְּבָרִים ז׳ · ט״ו

וְהֵסִ֧יר יְהֹוָ֛ה מִמְּךָ֖ כׇּל־חֹ֑לִי וְכׇל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכׇל־שֹׂנְאֶֽיךָ׃

במילים פשוטות

הברכה נמשכת אל בריאות הגוף: ״והסיר ה׳ ממך כל חלי״, וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת - לא ישים אותם בך, אלא ייתנם בכל שונאיך. לפי פשט הכתוב, כפי שמתרגם אונקלוס, מדובר בהבטחה שה׳ יסלק מישראל את כל המחלות, ובמיוחד את אותן מכות ומחלות קשות שהכיר העם במצרים. יתרה מזו, אותן פורענויות שהיו מנת חלקם של המצרים יופנו כלפי שונאי ישראל. הברכה מוסיפה אפוא ממד של הגנה: לא רק פוריות ושפע, אלא גם חיים בריאים והרחקת החולי מקרב העם.
מבוסס על פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיֶעְדֵי יְיָ מִנָךְ כָּל מַרְעִין וְכָל מַכְתְּשֵׁי מִצְרַיִם בִּישַׁיָא דִי יְדַעַתְּ לָא יְשַׁוִּנוּן בָּךְ וְיִתְּנִנוּן בְּכָל סָנְאָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל