אָ֣ז תַּצְלִ֔יחַ אִם־תִּשְׁמ֗וֹר לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת־הַחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַל־תִּירָ֖א וְאַל־תֵּחָֽת׃

אז תצליח וכו׳. הוא כמו הפוך כאומר אם תשמור וכו׳ אז תצליח:

חזק ואמץ. בדבר הנהגת המלוכה:

ואמץ. גם הוא ענין חוזק:

תחת. ענין פחד ושבר כמו אל תערוץ ואל תחת (יהושע א׳:ט׳):

אז תצליח. כי עקר ההצלחה תלויה בזה. ונגד מ"ש ולשמור את תורת ה' אלהיך, אמר אם תשמור לעשות כל החוקים, שתהיה השמירה ע"מ לעשות בפועל, ולא לבד המצות השכליות כי גם החקים שהם המצות השמעיות שאין להם טעם. ונגד מ"ש ויצוך על ישראל, אמר שתעשה את המשפטים אשר צוה ה' את משה על ישראל, שיהיו המשפטים כפי משפטי התורה, וצוהו שיתחזק ויאמץ בזה ואז לא תירא ולא תחת (וכבר התבאר לשון זה ביהושע סי' א'):