דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ כ״ב · י״ד

וְהִנֵּ֨ה בְעׇנְיִ֜י הֲכִינ֣וֹתִי לְבֵית־יְהֹוָ֗ה זָהָ֞ב כִּכָּרִ֤ים מֵֽאָה־אֶ֙לֶף֙ וְכֶ֗סֶף אֶ֤לֶף אֲלָפִים֙ כִּכָּרִ֔ים וְלַנְּחֹ֤שֶׁת וְלַבַּרְזֶל֙ אֵ֣ין מִשְׁקָ֔ל כִּ֥י לָרֹ֖ב הָיָ֑ה וְעֵצִ֤ים וַֽאֲבָנִים֙ הֲכִינ֔וֹתִי וַעֲלֵיהֶ֖ם תּוֹסִֽיף׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בעניי. ר״ל עם שאני נחשב לעני מול צורך הראוי לבנין בית ה׳ הנה הכינותי זהב וכו׳:

ועליהם. ע״כ האמור למעלה הוא חוזר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

והנה בעניי הכינותי לה'. ר"ל שהקדשתי כל עשרי לה', עד שאני עני ואביון כי כל נכסיי מוקדשים לשמים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

והנה בעניי הכינותי לבית ה' וגו'. ר"ל כי מעת עניי החלותי להכין זה לביתה ה':

מקור: ספריא · נחלת הכלל