וּבָעִתִּ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין שָׁל֖וֹם לַיּוֹצֵ֣א וְלַבָּ֑א כִּ֚י מְהוּמֹ֣ת רַבּ֔וֹת עַ֥ל כׇּל־יֹשְׁבֵ֖י הָאֲרָצֽוֹת׃

ובעתים ההם. בעוד יחזיקו במרדם:

ליוצא ולבא. בין בדרך ההליכה בין בחזרה:

הארצות. הם ארצות בני ישראל:

ובעתים. ר"ל עתה ראו ההבדל בין הזמן הקודם ובין עתה, כי בעתים ההם שסר מהם השגחת ה' נעזבו אל המקרה

ולא היה שלום. לא ליוצא חוץ מהמדינה, ולא לבא לביתו. ומבאר, שלא היה שלום לבא כי היו מהומות רבות על כל יושבי הארצות, שבכל ארץ היה מהומה ליושביה, כמו דבר ורעב וחיה רעה. ולא היה שלום ליוצא למדינה אחרת, כי:

והנה בעתים ההם שהיו ישראל ללא אלהי אמת וללא תורה לא היה שלום ליוצא ולבא כי מחוץ היתה משכלת חרב ומחדרים אימה כי היו מהומות רבות על כל יושבי ארץ ישראל והנה אז: