וְכֻתְּת֥וּ גוֹי־בְּג֖וֹי וְעִ֣יר בְּעִ֑יר כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים הֲמָמָ֖ם בְּכׇל־צָרָֽה׃

וכתתו גוי בגוי. ילחמו יהודה עם ישראל:

הממם. ישברם ויכתתם בכל מיני צרה:

וכתתו. ענין שבירה ורציצה כמו וכתתו חרבותם (ישעיה ב):

הממם. ענין שבירה כמו והמם גלגל עגלתו (שם כח):

וכתתו גוי בגוי. ע"י מלחמות, ואף עיר בעיר. ולפ"ז נודע בין מריבוי הצרות ובין ממה שהיו ממינים שונים ובין ממה שנתפשטו בכל הארצות, שלא היה מצד הטבע, רק כי האלהים הממם בכל הצרות האלה, והיו עונשים השגחיים:

היה קם גוי לכתת גוי ישראל אז יושבי עיר מהגוים ילחמו ביושבי עיר מישראל כי אלהים המם ישראל אז יושבי עיר מהגוים ילחמו ביושבי עיר מישראל כי אלהים המם ישראל אז בכל צרה: