וַיִּקְשְׁר֣וּ עָלָ֔יו וַיִּרְגְּמֻ֥הוּ אֶ֖בֶן בְּמִצְוַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ בַּחֲצַ֖ר בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃

במצות המלך. הוא צוה לרגמו באבן:

ד] ויקשרו עליו. שלא הרגוהו דרך משפט על ידי הזקנים, רק דרך קשר. ולא ממשפטי המלוכה, כי רגמוהו אבן במצות המלך, והמלך לא היה לו רשות להרוג רק בסייף. ה] שהיה בחצר בית ה' ומקום קדוש:

במצות המלך המיתו בחצר בית ה' זכריה הנביא בן יהוידע על שהיה מוכיח אותם ולא אחר ה' יתברך נקמתו כי (כג) לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם והשחיתו את כל שרי העם מעם. ר"ל שלא השאירו מהם עם ונתן בידם ה' יתברך חיל לרוב מאד עם היות חיל ארם מעטי המספד ויואש הכו מכות רבות ונפלאות ובלכתם ממנו (כה) קשרו עליו עבדיו בעון דמי בני יהוידע הכהן והרגו אותו על מטתו. והנה אמר דמי בני יהוידע הכהן בעבור הבנים שעתידים לצאת ממנו כמו שאמר את דמי נבות ואת דמי בניו (מלכים ב' ט' כ"ו). או אולי צוה להמית בנים אחרים ליהוידע על שהיו מגנים אותו על הרגו אחיהם. והנה זאת המלחמה שזכר בזה המקום היא זולת המלחמה הנזכרת בספר מלכים בזה המקום: