וְלֹא־זָכַ֞ר יוֹאָ֣שׁ הַמֶּ֗לֶךְ הַחֶ֙סֶד֙ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוֹיָדָ֤ע אָבִיו֙ עִמּ֔וֹ וַֽיַּהֲרֹ֖ג אֶת־בְּנ֑וֹ וּכְמוֹת֣וֹ אָמַ֔ר יֵ֥רֶא יְהֹוָ֖ה וְיִדְרֹֽשׁ׃ {פ}

החסד אשר עשה. אשר הצילו מן המיתה והמליכו על ישראל:

ירא ה׳. שעל חנם הורגים אותי וידרוש מהם את דמי לקחת נקמתי:

ולא. ו] שלא זכר החסד, ושלם רעה תחת טובה. ז] שבמותו מסר דין לשמים: