דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ד׳ · ב׳

וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַיָּ֖ם מוּצָ֑ק עֶ֣שֶׂר בָּ֠אַמָּ֠ה מִשְּׂפָת֨וֹ אֶל־שְׂפָת֜וֹ עָג֣וֹל ׀ סָבִ֗יב וְחָמֵ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ קוֹמָת֔וֹ וְקָו֙ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּאַמָּ֔ה יָסֹ֥ב אֹת֖וֹ סָבִֽיב׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

את הים. כעין גיגית גדולה עשויה בדמות ים:

מוצק. ביציקה נעשה ולא בהקשת הקורנס:

משפתו. משפת זה עד השפה שממולו:

עגול סביב. בכל סביבו היה עגול:

וקו שלשים. כי כל מה שיש ברחבו אחד יש בהקיפו שלשה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

וקו. חבל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויעש הים. זה העתיק כמו שהוא בס' מלכים (ז, כג - כו), רק תחת שנאמר שם פקעים כתוב פה בקרים, תחת אלפים בת כתוב פה ג' אלפים בת, ושם כתבתי להשוות הכתובים עיי"ש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל