דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ד׳ · ג׳

וּדְמ֣וּת בְּקָרִים֩ תַּ֨חַת ל֜וֹ סָבִ֤יב ׀ סָבִיב֙ סוֹבְבִ֣ים אֹת֔וֹ עֶ֚שֶׂר בָּֽאַמָּ֔ה מַקִּיפִ֥ים אֶת־הַיָּ֖ם סָבִ֑יב שְׁנַ֤יִם טוּרִים֙ הַבָּקָ֔ר יְצוּקִ֖ים בְּמֻצַקְתּֽוֹ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ודמות בקרים. כעין ראשי בקרים ובמ״א נאמר פקעים כי עשו בפקעים צורות ראשי בקרים:

תחת לו. ר״ל בשלש האמות התחתונות שהיו מרובעות אבל שתי האמות העליונות היו עגולות כמ״ש רז״ל בערובין וז״ש עשר באמה מקיפים וכו׳ ר״ל ארבעה הפאות שבכל אחת עשר אמות היו הבקרים מקיפים וכו׳:

שנים טורים. שני שורות בקרים הקיפו זה למעלה מזה:

יצוקים. הבקרים ההם היו ניצוקים כאחד עם יציקת הים ולא יצקם בפ״ע וחברם אח״כ במלאכה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל