וַהֲשִׁמֹּתִ֗י גַּפְנָהּ֙ וּתְאֵ֣נָתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר אָמְרָ֗ה אֶתְנָ֥ה הֵ֙מָּה֙ לִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתְנוּ־לִ֖י מְאַהֲבָ֑י וְשַׂמְתִּ֣ים לְיַ֔עַר וַאֲכָלָ֖תַם חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃

וְאַצְדֵי פֵרִי גוּפְנָהּ וְתֵינָהּ דַהֲוַת אָמְרָה יְקַר אִינוּן לִי דִיהָבוּ לִי עַמְמַיָא רַחֲמֵי וַאֲשַׁוִינוּן לְחוּרְשָׁא וְתַכְלִינוּן חַיַת בָּרָא:

והשימותי, אתנה - האל"ף נוסף. ור' מרינוס אמר: שהוא כמו אתנן זונה.

והשימותי. אעשה שממה מקום הגפנים והתאנים:

אתנה. לפי שהמשילה לזונה אמר לשון אתנן ור״ל שאמרה שבא לה מהשפעת מערכת השמים:

ושמתים ליער. אעשה הפרדסים מקום הפקר כיער וחית השדה תאכל הפירות ר״ל האויב יקח הכל:

והשמותי. מלשון שממון:

אתנה. מלשון אתנן וכן יקרא מתן הזונה כמו אתנן זונה (דברים כ״ג):

והשמותי גפנה ותאנתה. זאת שלישית שלא לבד שימנע את תבואת הארץ, כי גם ישומם את הארץ בעצמה ואת העצים המובחרים נושאי פרי שהם הגפן והתאנה, יען אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי, באשר היא תייחס גם ירושת הארץ אל הבעלים כזונה אשר תעיז פניה לאמר על הנדוניא שנתן לה בעלה שהיא אתנן שקבלה מאוהביה, ולכן אשומם העצים נושאי פרי ושמתים ליער שמתקבצים בו חיות השדה והם יאכלו פרים, והנמשל שיתאספו שם אומות פראיים שהושיב שם סנחריב והם יאכלו פרי גפנם ותאנתם. והנמשל מכל זה, שאחר שאמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון שהוא בעת שהתחילו לשוב קצת בימי הושע בן אלה שבטל את השומרים שהושיבו מלכי ישראל לבל יעלו לרגל, ראה ה' שאין תשובתם שלימה ולבם עדיין נוטה אל הע"ז, רק שחשבו שהמזל מתנגד להם לכן הביא עליהם את מלך אשור והחריב את ארצם כפעם בפעם וזרים ירשו אותם: