אַל־יַאֲמֵ֣ן בַּשָּׁ֣ו נִתְעָ֑ה כִּי־שָׁ֝֗וְא תִּהְיֶ֥ה תְמוּרָתֽוֹ׃

אל יאמן. התועה ללכת בדרך שוא לא היה מאמין אשר תמורתו תהיה שוא ר״ל שגמולו יהיה כמפעלו:

תמורתו. מל׳ תמורה וחלוף:

אל יאמן, הנתעה מני דרך ה', הוא עצמו לא יאמין בשוא, שלא יאמין בהצלחה שלו שהיא שוא ודבר שאין בו ממש, והוא מתפחד תמיד שלא תתקיים בידו, מפני כי שוא תהיה תמורתו, שתמורת השוא תהיה שוא, ר"ל שתחת ההצלחה הכוזבת שלו, יבוא לו שוא ודבר שאין בו ממש, כמו שהיה שאיוב לא האמין בהצלחת שוא שלו כי היה עתיד שתחת קניניו בא שוא והבל שבין לילה היה ובין לילה אבד עשרו וקניניו, וגם ר"ל שתמורת עצמו יהיה שוא, כי לקה בגופו ואבדו חייו ובריאת גופו שתחתיו בא חולי ושחין רע:

בשו נתעה. ר"ל האיש הנתעה בשוא ובהבלי העולם פארתו: