צֹרֵֽר־מַ֥יִם בְּעָבָ֑יו וְלֹֽא־נִבְקַ֖ע עָנָ֣ן תַּחְתָּֽם׃

צורר. קושר מי המטר בהעבים להיות אצור בו ולהוריד טפות טפות לבד ומעולם לא נבקע הענן תחת המים עד אשר ישפכם בבת אחת:

צורר. קושר כמו צרור כספו (בראשית מב):

צורר, שהחק הזה הוא צורר את המים בעבים שאחר שיעלו האדים ע"י כח ההתפשטות אשר לאויר עד עיגול הנשימה, שם הם צרורים בעבים ועננים ותלוים באויר, והענן לא נבקע תחתם: